דווקא

אם רק היו לי כישרונות טובים יותר, אם הילדוּת שלי הייתה עוברת בסביבה יותר תומכת, אם העולם היה פחות אנטישמי, אם הייתי מתחבר עוד קצת למצוות, ואם... הכול היה קל יותר, נוח יותר, נעים. אז למה החיים כל‏־כך מסובכים?

לא קל היה לחיות כאדם ברוסיה הסובייטית. פי כמה לא קל לחיות כיהודי ברוסיה הסובייטית. ופי כמה וכמה היה הקושי לחיות כחסיד חב"ד ברוסיה הסובייטית.

מעבר לכל הקשיים הנוראיים במחיה ובכלכלה, ביכולת לשמור שבת ולקיים את המצוות, התמודדו יהודים עם קושי נורא – עם הנשירה של ילדיהם מדרך היהדות, לאחר שנטו אחרי הסביבה הכופרת.

ייתכן שלחסיד שהתאונן על דברים מהסוג הזה כתב אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, את מכתב ה'דווקא' המופלא. וזו לשון המכתב (בדילוגים מתבקשים ובתרגום לעברית):

חסידות בנויה על 'דווקא' – דווקא כך, ולא אחרת!

א) הקב"ה יכול היה לברוא עולם רוחני, לא גשמי כל כך - אך הקב"ה ברא דווקא עולם גשמי.

ב) הקב"ה יכול היה לתת את התורה והמצוות למלאכים – אך הקב"ה נתן תורה ומצוות דווקא לבני אדם.

ג) הקב"ה יכול היה לרומם את כל היהודים לשמיים ושם לתת להם את התורה והמצוות – אך הקב"ה נתן את התורה והמצוות בעולם הגשמי דווקא.

ד) הקב"ה יכול היה לעשות שלבני אדם לא יהיה יצר הרע; במיוחד לא ליהודים – אך הקב"ה עשה דווקא שלאדם יהיה יצר הרע.

ה) הקב"ה יכול היה לעשות שכולם יאהבו את היהודים – אך הקב"ה עשה דווקא שכל האומות ישנאו את היהודים.

ו) הקב"ה יכול היה לעשות שלכל החסידים יהיה ראש טוב ולבבות טובים – אך הקב"ה עשה דווקא שלכל החסידים יש ראש רגיל, ומידות לגמרי פשוטות.

ז) הקב"ה יכול היה לעשות שלכל החסידים יהיו ילדים 'דתיים' – אך הקב"ה עשה דווקא שבראשם של כל הילדים החסידיים יש כמין ערבוביה, הם לא יודעים בעצמם מה הם רוצים.

וכך ישנן עוד הרבה 'דווקא' – דווקא כך ולא אחרת.

הכל מיוסד רק על 'דווקא'.

דווקא נברא עולם גשמי.

דווקא ניתנו תורה ומצוות לבני אדם ולא למלאכים.

דווקא ניתנו תורה ומצוות על פני האדמה.

דווקא שונאים יהודים.

דווקא יש ראש פשוט וכו'.

דווקא הילדים בתחילה יעשו בלגן, ואחר כך יעמדו על הדרך הבריאה.

כל ה'דווקא' הללו, ועוד המוני 'דווקא' כמותם בכל תחומי החיים, נובעים מ'דווקא' אחד; שיבקשו את האמת דווקא.

ואז, ילד חסידי, אפילו עם ראש פשוט, ואפילו יהודי שכולם שונאים אותו, ואפילו שיש לו יצר הרע והוא לא מלאך אלא חי על האדמה, בעולם הגשמי – יצליח לעבד את הראש הפשוט שלו, ולעדן את המידות הרגילות שלו, ואז יהפוך לחסיד, וכל האומות יודו שיהודים צריכים לחיות, והיצר הרע גם יהפוך ליצר טוב, והעולם הגשמי יתחיל להאיר בטהרה כמו השמיים, ואז המלאכים יודו שהנשמות גבוהות יותר מהם.

ובשתי מילים: תבוא הגאולה.