פרשת וישלח · י"ט כסלו
השיעור המרכזי לתקופהשיעור נבחר לימים אלו של השנה — צפייה נעימה ולימוד מתוק.
צפייה בשיעור ←לשולחן שבת
שיעורים על פרשת וישלח
הטור השבועי · עיתון פרשה
מכל רחבי רוסיה הלבנה (בלרוס) נהרו תלמידים ללמוד תורה מבעל התניא, והמובחרים שבהם השתבצו באחד משלושת ה'חדרים' של בעל התניא. התלמידים היו כבר נשואים וגאונים בתורה (באותם שנים נהגו להינשא בגיל צעיר מאוד). לפני אותם גאונים אמר בעל התניא את מאמרי החסידות שלו ואותם הדריך בדרך חב"ד שייסד.
אולם הלימוד של 'חדר א׳׳ המובחר מבין החדרים, היה סמוך למעונו של בעל התניא. כדי להתקבל ל'חדר' הזה היו צריכים להוכיח בקיאות בש"ס ובפוסקים, בכתבי האר"י ובשורה של ספרי מחשבה. אל החדר הזה היה נכנס בעל התניא כדי ללמד רעיונות חדשים, לפעמים באמירות מתומצתות וקצרות.
פעם יצא בעל התניא ל'חדר א׳', ואמר מתוך דבקות: "מדוע נראה הדל״ת של ה'אחד' כמו פטיש גדול?".
ההסבר: בפסוק שמע ישראל יש שתי 'אתוון רברבין' – אותיות גדולות מן הרגיל, ה-ע' של 'שמע' וה-ד' של 'אחד'. ה-ד' של 'אחד', כיוון שהוא גדול ובולט, מזכיר קצת צורה של פטיש.
ובעל התניא ענה, מתוך דבקות ורצינות: "כי צריכים לתקוע בראש את ה'אחד' עם פטיש".

* * *
בעל התניא לא התבדח בפני תלמידיו הדגולים. מה משמעות החידוד הזה עם הפטיש?
מי שלמד תניא, יודע שהסיפור הגדול של ׳אחדות השם׳ איננו (רק) שלילת עבודה זרה במובנה הפשוט. כשאומרים ׳השם אחד׳ המשמעות היא שאין מאומה, רק הוא. אין עולם, אין בריאה, כל מה ש׳יש׳ הוא רק ביטוי של ה'אחד'. אם לא הקשר ל'אחד' – אין לו קיום אפילו רגע אחד.
העיקרון הזה אינו עובר בשקט אצל היצר הרע, שאם אינו מתעמת עם הרעיון מבחינה לוגית – הוא תוקף אותו במחשבות של ׳רוח שטות׳: ״שכח לכמה דקות מהאמיתה הזו, ונסה לחיות חיים עצמאיים".
בכל פעם שאנחנו פוגשים תאווה או גאווה, עצלות או חשק לשיחה בטלה, זה איתות שהיצר מבקש להשכיח את ה'אחד' מאיתנו. כי אם ה' אחד – איזה מקום יש לכל ההבלים האלה?
ההכאה בפטיש נועדה, אפוא, לקבע בנו את האקסיומה ש׳השם אחד׳, שוב ושוב. גם בני תורה מובחרים עליהם להשתמש בפטיש הזה, כי לא רמת ההבנה רלוונטית כאן אלא ההפנמה וההתמדה בכך.
חסידים היו אומרים שעדיפות חמש דקות של ׳התבוננות׳ בחסידות על חמש שעות של ׳לימוד׳ חסידות. בחמש שעות של לימוד חסידות אנחנו אוגרים ידע; חמש דקות של חשיבה עצמית הן פטיש שמקבע את התובנות במוח, בחיים.
* * *
בסיום התפילה אנחנו מוציאים את הפטיש הזה מתוך הנרתיק, ומתחילים להכות בראש: "אין כאלוקינו, אין כאדוננו, אין כמלכנו, אין כמושיענו". הבנת את זה? – עוד לא? אז נמשיך: "מי כאלוקינו, מי כאדוננו, מי כמלכנו, מי כמושיענו". זה ברור יותר? צריכים להכות מעוד כיוון: "נודה לאלוקינו, נודה לאדוננו, נודה למלכנו, נודה למושיענו"! ואז "ברוך אלוקינו, ברוך אדוננו, ברוך מלכנו, ברוך מושיענו!".
זו תפילה שאומרים כולנו, הקטנים עם הגדולים, ומטרתה המוצהרת היא הכאה בכל הכוח על התודעה ש"קווה אל ה'. חזק ויאמץ ליבך", ועוד אחד: "וקווה אל ה'".
הרבי האמצעי – בנו של בעל התניא – כותב במאמר ייחודי המבאר את חלקי התפילה האחרונים, שתכליתה של תפילת 'עלינו לשבח' הנאמרת מייד אחר כך, היא להפוך את כל ההתבוננות של התפילה, לראש חץ אדיר שמכה ב"גויי הארצות" וב"משפחות האדמה" במובנם הפנימי, ב׳נפש הבהמית׳ האורבת לנו בחוץ.
לחדד לעצמנו בצורה חד משמעית "כי ה' הוא האלוקים, בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד".
* * *
מעניין: החלק השני ב'עלינו לשבח', ״ועל כן נקווה״ עוסק כולו בגאולה. כי מכת המחץ על 'הנחות העולם' (ביטוי חסידי שמשמעו: תפיסת העולם שאיננה 'אין עוד מלבדו') היא האמונה בגאולה – בכך שהעולם עצמו יתגדל ויתקדש, ש"להפנות אליך כל רשעי ארץ" ו"יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך".
חג הגאולה
התוועדויות, ניגון ושיעורים לקראת יום הגאולה של אדמו"ר הזקן.
מהערוץ
הכי חדשים על המדף.
לצפייה מסודרת
מסלולי לימוד שלמים — נושא אחר נושא, פרק אחר פרק.
חדש בחנות
27 מערכי לימוד על פרק "אלו מציאות", המלמדים כיצד לומדים תלמוד — לרבנים, שלוחים ומורים, ולכל מי שרוצה כלים ללימוד גמרא עצמאי.
הסדרה המלאה
27 מערכי לימוד מלאים, בעיצוב מחודש — מוכנים ללימוד ולהעברה
או התחילו בקטן — שיעור בודד ב-9 ₪:
להאזנה בדרכים
שש סדרות אודיו בספוטיפיי — במקום אחד.
מבית היוצר
סדרת "הסידור והתפילה" — 11 שיעורים כתובים וערוכים, מוכנים ללימוד ולהעברה — ב-79 ₪
מהמדף
להחזיק ביד, ללמוד לעומק · לכל החנות
רב־מכר
אוצרות מן הארכיון
ארבעה שיעורים מן העבר — מתחלפים בכל יום.
דקה של אור
רגעים קצרים ללימוד בכל מקום · עוד תוכן מלא בחנות
עוד מהרב
שיחות ותכנים מיוחדים, מעבר לשיעור השוטף.
מייל אחד בשבוע
כל שבוע: השיעור העונתי, הפרק החדש, ודבר תורה קצר.
אפשר לבטל בכל רגע · בלי ספאם, רק תורה