הלימוד לא משפיע עליי

"קודם התפילה אני לומד חסידות, בקול רם, בחיות, בהתלהבות. הלימוד מחייה אותי, אני חש שאני מתרומם לעולם אחר, שבו העולם הזה מאבד את משמעותו ורק הבורא קיים כמציאות שאין לה דמיון וחילוף.

"אלא, שאחרי לימוד החסידות אני מתיישב להתפלל. ולמרות שהייתי מצפה שלימוד החסידות הזה יפיח בתפילתי רוח חיים – אני מוצא שאט אט אני מאבד עניין, מחשבות אחרות משתלטות עליי, והתפילה מסתיימת לא כפי שהייתי מצפה אחרי לימוד כזה".

זוהי דוגמה לשאלה קלאסית במה שמכונה 'דרכי העבודה', ואותה שאל יהודי עובד השם את החסיד והצדיק רבי הלל מפריץ'.

רבי הלל התמנה בידי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק להדריך יהודים בעבודת השם בדרך החסידות, היה מסייר בעיירות ישראל, במושבים חקלאיים שבדרום אוקראינה, ומהווה כתובת לכל עניין שבקדושה עבור ה'יישובניקים' – כפי שכונו היהודים האלה.

לשאלה זו השיב: "זאת לא שאלה עבורי, זוהי שאלה עבור 'רבי'".

החסיד לא ויתר: "ובכל זאת...".

ורבי הלל השיב: "וכי מה אכפת לך, שהינך מתפלל לפני התפילה?".

* * *

רבותינו הקדושים לימדו אותנו את עקרונות הטיפול באמצעות לימוד. לימוד החסידות אין מטרתו רק רכישת ידע או הבנה, אלא עצם הלימוד משנה את תפיסת העולם. ההתעמקות העיונית אומנם לא מתמקדת ישירות בלב, ואין תפקידה להצית רגשות של 'אהבה' ו'יראה' כלפי הקב"ה ברמה המיידית – אך היא ב'מפתח הלב', ב'עין רואה', שמקדימה את ה'לב חומד'. בתהליך איטי, הלימוד הזה משנה את האדם.

יש הקלטה מהתוועדות של הרבי, שבה שומעים את הקהל שר ולפתע קול של אדם מבוגר פונה אל הרבי בשאלה: "כיצד נעשים 'בן אדם'?". והרבי משיב לו בזו הלשון: "למד חסידות הרבה, למד הרבה חסידות. בלי כל מדידה והגבלה. למד ביום, למד בלילה; באמצע היום, באמצע הלילה. לחיים ולברכה!".

זוהי מתכונת בטוחה. ללמוד במסירות. כן מרגיש; לא מרגיש – למד ולמד, עוד ועוד. ושוב למד. כך תהיה 'בן אדם'.

* * *

פעם שאל מישהו את המשפיע רבי יואל כהן ז"ל: "אני לומד חסידות, ולא חש בהשפעתה עליי".

השיב לו רבי יואל:

משל למה הדבר דומה? אדם אחד היה מאוד רזה, והרופא הורה לו 'לגדול' קצת. בעבור זאת הוא קיבל דיאטה שכללה אכילת שמנת בכל יום. עמד האיש מול המראה, הכניס לפיו כפית של שמנת, וחיכה לראות כיצד הוא משמין. עוד באותו היום חזר האדם אל הרופא בתביעה: "למה רימיתני? בעצמי עמדתי מול המראה וראיתי שאכילת שמנת אינה מועילה ולא כלום!".

* * *

הרבי המהר"ש אמר משפט חד וחלק:

"יש שלושה דברים שמשפיעים בוודאות על האדם: אדם שישתה 'משקה' – ישתכר. אדם שיחזיק בסכום כסף רב – ישתגע. ואדם שילמד חסידות – יתעדן.

תמצא אדם ששתה 'משקה' ולא השתכר? זו ראייה שהוא לא שתה מספיק. ישתה עוד וישתכר.

תמצא אדם עשיר ביותר שלא השתגע? אין זאת הוכחה לכלום; כנראה עדיין הוא איננו עשיר מספיק.

ואם תמצא יהודי שלמד חסידות ולא התעדן? – אף זאת, אלא שלא למד מספיק חסידות".